תַּנֵּי אֵין עֲרַאי בְּכִלְאַיִם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא תַנֵּי כֹּהֵן שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ אִם הִפְלִיגוֹ טָעוּן טְבִילָה אִם לְשָׁעָה טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. כָּאן בְבִגְדֵּי זָהָב כָּאן בְבִגְדֵּי לָבָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אין עראי בכלאים בבית המקדש. כלומר שלא בשעת העבודה דלא הותר לו אלא בשעת עבודה ואח''כ אפי' במקדש אין עראי בכלאים שאפילו לבישת עראי אסור:
והתני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם הפליגו. בדברים ושהה עמו צריך טבילה מפני היסח הדעת ואם לשעה מועטת טעון קידוש ידים ורגלים אלמא חוזר לעבודתו מיד וא''כ הוא לבוש בגדי כהונה והאיך יצא והאמרת אין עראי בכלאים שלא בשעת עבודה:
כאן בבגדי זהב. של הכ''ג שיש בהן כלאים בחשן ואפוד לא יצא בהן אחר גמר עבודה והברייתא מיירי בבגדי לבן של כ''ג ואבנטו של כ''ג ביוה''כ של בוץ היה ולכ''ע לא היו בבגדי לבן שלו כלאים:
תַּנֵּי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּמֵת וְלֹא בְּכִלְאַיִם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי וְהֲוָה תַמָּן מֵתָה. מָן דְּנָפַק לֵיהּ לֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. וּמָן דְּיָתִיב לֵיהּ לֹא 41a אָמַר לֵיהּ כְּלוּם. רִבִּי אִימִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי אָמַר חַד לְחַבְרֵיהּ אַתְּ לְבוּשׁ כִּלְאַיִם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי שְׁלַח מָאנָךְ וִיהַב לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אין מדקדקין וכו'. משום ביטול תורה וכהאי דר' יוסי שהיה יושב ושונה והיה שם טומאת מת מי שהיה יוצא לא אמר ליה מידי וכן מי שהיה יושב ולא יצא שלא לבטל ת''ת נמי לא א''ל ולא מידי ומייתי לה לעיל בפ''ג דברכות ובפ''ז דנזיר:
שלח. הפשט בגדיך ותן לו שלא היה לך לומר לו כלום מכיון שהוא יושב ושונה אין לו להפסיק בשביל כך:
לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ מוּתָּר לְהַצִּיעוֹ תַחְתֶּיךָ אֲבָל אָֽמְרוּ חֲכָמִים לֹא יַעֲשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא תְהֵא נִימָא אַחַת עוֹלָה עַל בְּשָׂרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
לא יעלה עליך. כתיב אבל אתה מותר להציע תחתיך ולפיכך תנינן הכרים והכסתות אין בהן משום כלאים מן התורה אפילו ברכים אבל אמרו חכמים לא יעשה כן ברכים ובקשים מותר כדפרישית במתני':
משנה: מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹסֵר. וּמִטְפָּחוֹת הַסַּפָּרִים אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
ומטפחות הספרים. המגלחין בנ''א ומשימין עליהן מטפחות שלא יתלכלכו בגדיהם:
ר' אלעזר אוסר. לפי שכל אלו שהידים נוגעות בהן והן נכרכין על היד תמיד ומתחממין והלכה כר''א:
ומטפחות הספג. שמנגבין בהם כל הגוף אחר המרחץ:
מתני' מטפחות הידים. שמנגבין בהם כשנוטלין את הידים:
ומטפחות הספרים. שנותנין אותו ע''ג ספר תורה:
הלכה: מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם כו'. תַּמָּן תַּנִּינָן שָׁלֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן שֶׁל יָדַיִם טְמֵאָה מִדְרָס וְשֶׁל סְפָרִים טְמֵיאָה טְמֵא מֵת שֶׁל תַּכְרִיךְ נִבְלֵי בְּנֵי לֵוִי טְהוֹרָה מִכְּלוּם. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ עַל הַכֶּסֶת וְיָשֵׁן עָלֶיהָ. רַב אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ תַּחַת אֲצִילֵי יָדָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
רב אמר. טעמא דמטפחות הספרים מפרש מפני שהוא נותנה תחת אצילי ידיו להתחמם בה והוי תשמישו של אדם לפיכך מטמאה טומאת מת:
מפני שהוא נותנה. לפעמים על הכסת למטפחת הידים וישן לו עליה לפיכך טמאה מדרס:
ושל תכריך נבלי בני לוי. שהיו בני לוי כורכין את כלי שיר שלהן במטפחות וגם דרך לעשות להן תיק של עור ואף הן טהורין מכלום:
של ידים טמאה מדרס וכו'. כדמפרש טעמייהו:
גמ' תמן תנינן. בפכ''ד דכלים:
רַב אָמַר אָסוּר וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹסֵר. וְלָמָּה לֹא אָמַר כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מָחְלָף.
Pnei Moshe (non traduit)
ולמה לא אמר. בהדיא הלכה כר''א וקאמר משום דאית תניי תני ומחליף דברי ר''א לדברי ת''ק:
רב אמר אסור. אמתני' קאי והלכה כדברי האוסר באלו המטפחות:
רִבִּי יוֹחָנָן יְהַב מַפָּה עַל מָנוֹי וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם דְּלָא יִנָֽבְלוּן מָאנוֹי. אָמַר רִבִּי זְרִיקָן יְהִיבוֹ לְרִבִּי אֲבוּנָא בֵּיעֲתָא בְמַפָּה דְּאִית בָּהּ כִּלְאַיִם וְהוּא לֹא מְקַבֵּל עַל שֶׁלֹּא יִתְכַּוְונוּ בְּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ביעתא במפה דאית בה כלאים. וביצה חמה היתה ולא רצה לקבל על שם האי דתנינן לקמן גבי מוכרי כסות שלא יתכוונו בחמה וכו' ולפיכך היה חושש שלא יהנה בכלאים מפני החמימות של הביצה:
דלא ינבלון מנוי. כלומר שלא היה עושה זה אלא כדי שלא יתנבלו וילכלכו בגדיו ואין זו העלאה דרך לבישה כ''א לשמור את בגדיו:
יהב מפה על מנוי. ולא היה מקפיד אם היה בה כלאים ופריך וכי אינו אסור משום כלאים בהעלאה:
הלכה: תַּכְרִיכֵי הַמֵּת כו'. כְּתִיב בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כֵּיוָן שֶׁאָדָם מֵת נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כתיב במתים חפשי וכו'. סוגיא זו עד סוף הלכה כתובה היא בפי''ב דכתובות בהלכה ג':
משנה: תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. לֹא יִתֵּן אֶת הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵיפוֹ אֲפִילוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ אֶת הַזֶּבֶל. מוֹכְרֵי כְסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא וִתְכַּוְונוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין מַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן בְּמַקֵּל. תוֹפְרֵי כְסוּת תוֹפְרִין כְּדַרְכָּן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְונוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין תּוֹפְרִין בָּאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
תופרי כסות תופרין כדרכן. מניחין הכלאים על הברכים והשוקיים ותופרין ובלבד שלא יתכוונו להנאתן:
והצנועין. המחמירין על עצמן מפשילין את הכלאים לאחוריהן במקל שעל כתפיהן ואין הכלאים מונחים עליהן:
מוכרי כסות מוכרין כדרכן. ולובשין בגד כלאים להראות להקונה מדת ארכו ורחבו או שנושאין אותו על כתפיהן להראות ובלבד שלא יתכוונו בחמה שיציל להם זה הבגד כלאים שעל כתפיהן מפני החמה ובגשמים להציל אותן מפני הגשמים:
ולא יתן את המרדעת. זו שיש בה כלאים על כתיפו מפני שזה הוא העלאה ואסור מן התורה ואפי' דרך עראי להוציא עליה את הזבל אסור:
ומרדעת של חמור. ג''כ אין בה משום כלאים ומותר לישב עליה ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בה ודוקא שהכלאים ניכרים בה אבל בגד שאבד בו כלאים ואין מקומו ניכר אסור לעשות ממנו מרדעת לחמור דחיישינן שמא ישכח ויקח ממנו לעשות טלאי לבגד או שמא ימצא אותו אחר ויסירנו מעל המרדעת וילבשנו שהרי אין הכלאים ניכר בו:
מתני' תכריכי המת. שהוא נקבר בהם אין בהן משום כלאים כדדריש בגמרא דכתיב במתים חפשי כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות וכלומר שאין מוטל על החיים שינהגו בהם מצוה מהמצות:
מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג פְּעָמִים שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת רַבּוֹ וּמִתְעַטֵּף בּוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בַּלְנָרֵי נָשִׁים אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. הִיא בַּלְנָרֵי נָשִׁים הִיא בַּלְנָרֵי אֲנָשִׁים. מַהוּ בַּלְנָרֵי אֲנָשִׁים רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרֵי אנטיטיה. מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג הָדָא דְתֵימַר בְּמִתְכַּוֵּין לְשֵׁם מַלְבּוּשׁ אֲבָל אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לְשֵׁם מַלְבּוּשׁ לֹא בְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מטפחות הספג דאמרינן מפני שהוא מתעטף בה והדא דתימר במתכוין לשם מלבוש אבל בשאינו מתכוין לשם מלבוש לא בדא אמרו להאי חששא דדבר שאינו מתכוין הוא:
בלנרי נשים. מלשון בלן הוא וכדקאמר דלאו דוקא של נשים אלא ה''ה של אנשים ומהו בלנרי אנטיטיה כך שמן והן סדינין שמתכסין בהן בבית המרחץ אסורות משום כלאים ואע''ג דאינן דרך לבישה ממש מ''מ אסורין משום העלאה:
מִטְפְּחוֹת סְפָרִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין תִּיק וְנוֹתֵן סֵפֶר תּוֹרָתוֹ עָלֶיהָ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָא בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רַב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַמֵּם בָּהּ יָדָיו. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה לְרִבִּי בָּא בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אָמַר לֵיהּ לֹא רַב הוּא וְרַב אָמַר אָסוּר וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹסֵר. 41b אָמַר רַבִּי יוֹנָה לְרִבִּי בָּא וְלָמָּה לֹא אָמַר לֵיהּ מָלֵא מְסַלְּקָתָהּ אִילּוּ אָמַר לֵיהּ בְּלֹא כָּךְ אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָייָה. מַה הֲוָה לֵיהּ מֵימוֹר לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה הו''ל מימר ליה. השתא מפרש הש''ס ומה היה לו לומר טעם אחר במטפחת הספג וקאמר דאיכא טעמא אחרינא שלפעמים הוא רואה את רבו ובוש לעמוד ערום לפניו ומתעטף בה והרי הוא מתעטף בכלאים:
אילו אמר לי בלא כך אינה אסורה בהנאה. כלומר שר' בא השיב אילו הוה שאיל לי בל' הזה וכי בלא כך אינה אסורה בהנאה אם מנגב בה כל גופו והרי כל גופו נהנה הייתי אומר לו טעם אחר אבל עכשיו שאמר לי סתם משום כלאים אף אני השבתי לו דחימום ידים ג''כ איכא משום כלאים כדרב:
א''ר יונה לר' בא ולמה לא אמרת ליה מי לא מסלקתא. היה לך לומר טעם נכון ודבר שלם. ולקמיה מפרש מה היה לו לומר:
א''ל. ר' בא לא רב הוא דאמר כך ורב לטעמיה דאמר אסור והלכה כדברי האוסר בכל אלו השלש מטפחות אלמא חד טעמא הוא לכולהו כמו דמטפחות הידים מפני חימום ידים נגעו בה הלכך קאמר נמי האי טעמא במטפחות הספג:
ר' בא ר' חייה בר יוסף בשם רב. לפרש טעמא דמטפחות הספג קאי וקאמר מפני שהוא מחמם בה את ידיו והקשה ר' בון בר חייה לר' בא וכי בלא כך אינו אסור משום כלאים שמנגב בהן כל גופו ואמאי תלי לטעמא מפני חימום הידים:
מפני שהוא עושה אותה כמין תיק. ליתן הס''ת עליה ואיכא חששא שמחמם בה את ידיו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source